<h1>חדושי הר"י מיגש — ב"ב</h1>
<h2>דף כט:</h2>
[ב"ב קל"ג ע"ב] איבעיא להו מי פליגי רבנן עליה דרשב"ג או לא ת"ש דיוסף בן יועזר הוה ליה בן שאינו נוהג כשורה הוה ליה עיליתא דדינרי קם אקדשה לשמים אזל בריה נסב בת גדול כלילי דמלכא ילדה דביתהו הביאו לו ביניתא קרעה ואשכח בה מרגליתא אמרה ליה דביתהו לא תמטייה לבי מלכא דשקלי לה מינך בדמי זילא זיל אמטייה לגבי גזבר של הקדש דזבין לה פיר' לאבנים של אפוד במאי דשויא ולא תשימה אנת. פיר' דילמא שימת לה בפחות ממאי דשויא ולא מצית הדרה בך דאמר מר אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט אלא לישימה לך איהו דלא שאים לה נהלך אלא במאי דשויא אזל אמטייה לגבי גזבר שמוה נהליה בתליסר עיליתא דדינרי אמרי ליה שבע עיליתא איכא בהדן שית ליכא בהדן אמ' להו שבע הבו לי ושית הרי הן מוקדשים לשמים. ישבו וכתבו יוסף בן יועזר הכניס אחת בנו הכניס שש.
